מי ישלם? בנו ישלם?

כולם רוצים לחזור לעבודה, לחזור לשגרה המבורכת, בה אחוז האבטלה במשך היה מתחת ל 4%, שוק של "עובדים" בו אפשר להרגיש סוג של יציבות כלכלית. אבל היום המציאות הפוכה, היום אנחנו ב 25% אבטלה, שוק של "מעסיקים" שוק בו עובדים רבים מחפשים תעסוקה, ומקווים למצוא פתרון למשבר הנוכחי.

אחד הפתרונות אשר הציעה הממשלה היה הקצאת מענקי עידוד למעסיקים אשר יחזירו את העובדים למעגל התעסוקה, נכון – הנושא טרם אושר סופית, אבל 500 מיליון ₪ הוקצו לטובת הנושא לשר הכלכלה, זה אומנם סכום זעום במונחים של הכלכלה הישראלית, אבל אולי זה מעיד על תחילתה של מגמת סיוע למשק.

תגמול לא נכון בזמן הלא נכון

הרעיון של תגמול מעסיקים לקלוט עובדים הוא רעיון נכון, אבל הרעיון של לתת אותו למעסיקים אשר הוציאו עובדים לחל"ת, לעומת מעסיקים אשר שמרו על העובדים מכל משמר במקום העבודה הוא שגוי. העסקת עובדים צריכה להיות כדאית למעסיק, במיוחד בימי הקורונה, את התגמול היו צריכים מעסקים רבים בתחילת המשבר, בתקופה בה היה כה חשוב לשמור על העובדים במעגל התעסוקה ולא לשלוח אותם לחל"ת.
מדוע בחרה המדינה להוציא את העובדים לחל"ת (ראוי לציין שמדינה הודיעה שבגל השני תבוטל החל"ת לאלתר) במקום לעודד את המעסיקים להשאיר את העובדים במעגל העבודה? מדוע בחרה המדינה ליצור מצב בו יש למעסיקים הזדמנות לדלל באופן משמעותי את ההון האנושי מן החברה? לצערי התשובה מתחילה ומסתיימת במילה אמון! או ליתר דיוק חוסר אמון בנו המעסיקים, הרי אנחנו נחשבים לאשמים כל עוד לא הוכחנו אחרת, אנו ננצל את המשבר לטובתנו, נמצא דרכים יצירתיות לקבל מענקים שאנו לא ראויים להם, ובאמצעות מנגנון החל"ת כל זה ימנע. אז זהו שלא! לא רק שהמדינה נכשלה עם מנגנון החל"ת, היא ממשיכה בכוונה לעודד את כל המעסיקים שנצלו אותו לקבל תגמול "משמעותי" לקלוט את העובדים חזרה למעגל העובדה.

מדוע לא מתייעצים איתנו?

מי שעוד זוכר את תקופת מערכוני ה"גשש החיוור" זוכר את הביטוי " ינואר, איפה אתם בתמונה? אנחנו בערך פה, פה היה עץ מאחורי העץ". אנחנו – המעסיקים, לא הינו בתמונה וכנראה לא נהיה בתמונה, לא שאלו אותנו, מה טוב לנו, מה אנחנו באמת צריכים, איך אנחנו יכולים לסייע בהתמודדות עם המשבר, מה אנו באמת צריכים. כולי תקווה שהסיבה לא נעוצה במשפט "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" אלא בסיבות אחרות שבימים אלה עדין נסתרים מאיתנו.

משטחים את העקומה

אם יש משהו שלמדו ממשבר הקורונה זה הנושא של עקומות, מגמות וגרפים, אז נכון, אין לי כוונה להעביר שיעור בסטטיסטיקה לציבור הרחב, אבל יש כוונה לעודד את המדינה לשטח את העקומה של אחוזי האבטלה, להחזיר כמה שיותר עובדים לתעסוקה בהיקף משרה מלא. לייצר תהליך כמה שיותר מהיר, תהליך של סיוע למשק לחזור לשגרה. אחד הכלים המתאימים לנושא הוא תגמול! הפתרון ליציאה מן המשבר טמון במגמת הצמיחה של המשק, לעודד את המשק כמה שיותר לגדול ולהתפתח, תפקידה של המדינה בזמנים אלא הוא להטיב עם המשק, להשתמש במענקי תגמול, לתת הלוואות בתנאים נוחים, לייצר כמה שיותר מקומות תעסוקה לכמה שיותר עובדים, ולסמוך! כן לסמוך עלינו המעסיקים שאנחנו רוצים באותה מגמה בדיוק כמו המדינה.

ימים יגידו כיצד יסתיים משבר הקורונה, בתקווה שהמשבר יחלוף באותה מהירות שהוא בא….

כתב: רמי יוסף מנכ"ל משותף ביישום אנשים ותוצאות